הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
לאחרונה צצה יוזמה בצרפת להכשיר קיום עבודות מין ובתי זונות. כיום, מאז 2016, אומץ בחוק הצרפתי המודל הנורדי, לפיו העיסוק בזנות אינו עבירה, אך צריכת שירותי מין בתשלום היא עבירה פלילית. חבר הפרלמנט Jean-Philippe Tanguy ממפלגת NR הלאומנית הכין הצעת חוק לפיה ניתן יהיה לפתוח
בנתונים הסטטיסטיים זו פריז: בעיר כ 2 מיליון תושבים ובמטרופולין, פריז רבתי, עוד כ 11 מיליון. יש בעיר 4,500 מסעדות, 3,000 בתי קפה, 2,000 בארים, 1,700 מלונות ובהם 90,000 חדרים, מאות תיאטראות, עשרות קברטים, 320 תחנות מטרו על 16 קוים פעילים, 250 כנסיות ו 37
בחורף הנוכחי, בקור שמתחת לאפס, לעיתים תחת גשמי זלעפות, אנחנו מהלכים ברחוב, אם בכלל יצאנו מהבית, עם כובע, או עם כיסוי אוזניים, כפפות, צעיף ומעיל עבה. הולכים לעבודה, לחנות, יושבים בבתי קפה בפנים או בחוץ ליד מנורת חימום, אוכלים במסעדות, מבקרים בתערוכות או מופעים וחוזרים
מה הקשר בין קרקס לתערוכת אמנות במוזיאון נחשב? ה Cirque d'Hiver, קרקס החורף בפריז, הוקם באמצע המאה ה- 19. זה בניין יפה ורב צלעות ובו אלף שש מאות מושבים סביב זירה מרכזית. בניגוד לקרקסים נודדים פועל הקרקס במבנה הסגור במשך כל ימות השנה, ומכאן שמו.
אני אוהב לשתות. שתיים – שלוש כוסיות משקה חריף ביום (עדיף עם סיגר), ולעיתים קרובות גם יין עם הארוחה. בגילי כבר לא מטרידות אותי האזהרות הרפואיות בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים. חיזוק להרגל זה אני מוצא לשמחתי גם אצל אחרים. כתבתי לא פעם על
לפי מרתה גרהם הגוף אומר בריקוד את מה שהמילים אינן יכולות, ואימרה חסידית אומרת, בעקבות הגמרא: אין שמחה אלא בריקוד. ואם ריקוד אז וודאי טנגו. ואם טנגו אז וודאי בפריז. ואם בפריז אז וודאי בשנסונים. הטנגו ריקוד צעיר יחסית. מקורו בארגנטינה בסוף המאה
השנסון אינו רק סימן היכר. הוא מעטפת תרבות שלמה. הוא צרפת עצמה. אולי רק הבאגט והקרואסון משתווים לו. והנה מתברר שחלק ניכר מהזמרים הגדולים, השנסוניירים (בהיותכם פוליטיקלי קורקט קראו זכר גם במובן נקבה), מקורם כלל אינו צרפתי. ידעתם על כך בעמימות, אך לאור מה
צרפת ידועה בתנאי העבודה המיטיבים שלה; גיל פרישה, שעות עבודה שבועיות, חופשות ארוכות ובשרותים הסוציאליים שהיא מעניקה לתושביה. במחזוריות, על פני שנים, מנסות ממשלות צרפת לקצץ בתנאים ובתקציבים, ובדרך כלל נסוגות או מתפשרות. הפעם שוב היה נסיון כזה בהובלת Bayrou, ראש ממשלתו של הנשיא Macron.
רבות הבריחות בהיסטוריה; של עמים, של צבאות ושל יחידים. בריחה מאיתני הטבע, מאויבים, מתנאי מחייה, מחוקים כובלים, ממשפחה מלחיצה. פעמים אדם בורח מעצמו, בחיפוש אחרי משהו שאינו ברור אף לו. לעיתים מסתיימת הבריחה בטוב. ע"פ ספר הזוהר לפרשת שמות אומר רבי אליעזר: "אשרי חלקם של
יש מיילים על אבא ועל אמא. יש גם מייל על דודים ודודות. מה עם שאר הקרובים? הם לא יזכו להכלל בפנתיאון המיילים המכובד? יזכו גם יזכו. ראש וראשון הוא הכבאי Le Pompier במחזה בן האלמוות "הזמרת הקירחת" של Ionesco. קחו אוויר. זה ארוך וקשה. אומר
המייסדים
