Sonel Publishing
U Le Dispute women M21

די, נפרדים ואז מה?

 

איך נפרדים כשזה נגמר? איך אוספים את האומץ לסיים? לביים מריבה? לעשות Ghosting‏ ? לבשר פרידה בשיחת טלפון? בווטסאפ? במייל? להזמין לארוחה טובה ולבשר את הבשורה במהלכה? לבקש ממישהו אחר שיודיע?

ומה אומרים? זה לא את, זה אני? נפרד לזמן קצר לבדוק את רגשותינו? אני נוסע למרחוק? יש מחלה במשפחה ואני צריך להיות שם? ואולי בכלל לומר את האמת, שזה נגמר, או שיש אחרת? גם זו אופציה.

Simon  &  Garfunkel‏ טוענים שיש חמישים דרכים לעזוב את אהובתך. Fifty ways to leave your lover.‏. הידידה היא שמלמדת את חסר הניסיון מהן הדרכים הנכונות להפרד.היא תעזור לו להיות חופשי שוב, למרות שלדבריה אינה רוצה להתערב. המהלך בעצם פשוט והגיוני; אפשר להתגנב מאחור, לשנות תוכנית, להמנע מביישנות וחשש, פשוט להשתחרר. אפשר לקפוץ על האוטובוס, רצוי לא לדבר יותר מידי, להניח את המפתח ולהיות משוחרר.

עצוב לה לראות אותו כואב כל כך, היא רוצה לגרום לו לחייך שוב, והוא מבקש שתחזור על עצותיה. היא מציעה שילכו לישון וידברו על כך למחרת. ואז היא מנשקת אותו והוא מבין כי אכן יש חמישים דרכים לעזוב את אהובתו, ולהרגיש חופשי.

 

 

Jacques  Brel‏   בשירו Dors  ma   mie‏ מחכה שהיא תירדם ואז לוחש לה את פרידתם. שני אהובתי הוא אומר. בחוץ הלילה אפל. זה ערבנו האחרון. שני אהובתי. גשם קל יורד על הפרחים שסגרו עפעפיהם, הציפור שתשיר בבוקר עדיין ישנה וחולמת. המחר יהיה בודד שוב, ואת תאבדי אותי כי רצית בי יותר מידי.

ביזבזת אותי כי רצית שאעניק לך אושר נצחי, משעמם עד מוות, במקום פשוט לבוא אלי , אני שהייתי זקוק לאביב נעורייך. לא, הבנות שנאהב לא יבינו לעולם שהן הכל בשבילנו,  הפרחים הלבנים, הסיכוי האחרון, הזינוק האחרון, ההפלגה האחרונה, האנייה האחרונה.

שני אהובתי. בחוץ הלילה שחור. זה ערבנו האחרון. אני עוזב.

זו כנראה אינה האשה ממנה הוא מבקש Ne me quitte pas‏ .

Saule  שר  Rupture ,  פרידה או קרע. אהובתי, הגיע הזמן לחרבן על החרא. כבר ששה חודשים זה נמשך. נשחקנו. כל המילים הנערמות, פנייך הנחרדות. היו לנו רגעים יפים, אך פחות מאלה המחורבנים.

אהובתי, את יודעת שאני גלוי. ניסיתי לאהוב אותך, אך המיים נעשו פושרים, הפרי איבד את טעמו. הסיפור שלנו התפורר, זה הכל.

כל לילה לאחר שנרדמה קראתי לה מכתב פרידה ובבוקר חייכתי אליה. ככה זה אצל הזוגות הוותיקים, עם הלבבות הסדוקים והשחוקים.

זה כבר לא זה, ואם אני הולך לאחרת זה בגלל שבליבי פנימה אני אומר שמגיע לך משהו יותר טוב.

צעדנו לאחור בקצה הקפיץ המתוח, שאלנו שאלות רבות מידי, והכל ללא שיכנוע, למרות שהיו ימים יפים ושנים יפות אותם לא אשכח. ואולי בכל זאת אנסה.

 

ומה התגובה לפרידה?

Marie Cherrier‏ שרה C'est degueulasse  ‏ , זה מגעיל.  אל תדאג בגללי מנוול, היא אומרת. אבדתי בין נוצותיך, אך עתה ישרוף לבי הבוער את אהבתי אליך.אני מעדיפה את האש והכוויות על הריק והכלום. אני מתעבת את ההתעלמות שלך ממני, את העובדה ששכחת אותי, שלא הייתי מאומה עבורך. רבים אוהבים אותי והייתי רוצה שיאמרו לך זאת, אתה שמחקת אותי שוב ושוב.

אני אומרת חרא, באותיות גדולות, על החיים. יש לי כאבי בטן ואינני יודעת היכן אהיה. אני נותנת הכול למי שמעניק לי רגעי אושר אבל אתה סגרת את לבי….

Gilbert Becaud‏  שר Et Maintenat ‏,  ועכשיו. ועכשיו, כשעזבת,  מה אעשה בשארית חיי, באנשים האדישים כלפי?. הלילות, הבקרים, פעימות לבי ההולמות בחוזקה; למי ולמה כל אלה?לאן יתדרדרו חיי? השארת לי את האדמה כולה, אך היא קטנה בלעדייך. היו סבלניים איתי חברי, אין מה לעשות. אפילו פריס גוועת משעמום ורחובותיה הורגים אותי.

אני רוצה לצחוק כדי לא לבכות, לשרוף את הלילות, ולשנוא אותך בבוקר. ויום אחד אתבונן במראה ואראה את סוף הדרך , בלי פרחים ובלי בכי ברגע הפרידה. אין לי יותר דבר לעשות. אין לי יותר דבר.

Lara Fabian‏ שרה Par Amour‏, דרך האהבה. לפני שאסגור את הדלת ואניח לך לעזוב, לפני שאסגור את ליבי, ארצה לומר לך את הבלתי נמנע. נכון, אנשים עוברים הלאה, עוזבים את השולחן, אך אנו היינו נשמות תאומות.

מול כל קשיי החיים, הכאב, החלל הריק, הפחד, חשבתי שאנחנו חזקים יותר. אחרי ההשכמה העצובה והמילים המרות חשבתי שהדמעות יטביעו את הגאווה ואת הזעם. חשבתי שנתגבר על הכול דרך האהבה.

Salvatore Adamo  שר    La Nuit Je Deviens Fou  ,  בלילה אני מיטרף.  בימים אולי אני שוכח אותך, אך את הלילות אני מעביר בקללות כלפיך, וכשהירח נעלם נשמתי ריקה וליבי כבד. בלילה את נראית לי עצומה, אני שולח את זרועותי לחבקך , אך את נהנית להשתעשע בי. בלילה אני מיטרף.

הצחוק שלך מפלח את החשיכה ואיני יודע היכן לחפשך, התקווה חוזרת עם השקט ואני חוזר לאהוב אותך. את חוזרת אלי זמנית וקוראת לי כדי להתגרות בי, דמי קופא וצחוקך מוחק הכל. בלילה אני מיטרף.

 

 

וגם בקופסה האמוצה שייר של התגובה לפרידה;

להיפטר מן האהבה

קראתי פעם, או אוליראיתי בסדרות

שכאשר רוצים להיפטר מגופה

צריך להחליט האם

לקשור אותה בשק של מלט

ולהשליך לים

או לחפור בור ולכסות

בעפר ובאבנים

או לשרוף

ויש מקרים שצריך

יותר מדרך אחת

ואז מבתרים ומפזרים

כל בתר

באחת הדרכים

או יותר.

כאשר רוצים להיפטר

מאהבה

כי הוא לא רוצה

או לא מאמין

או פוחד

או נמאס לו

או שיש אחרת

או בכלל

אז צריך

להטביע לקבור

לשרוף לבתר

עד שאיננה.

כי אחרת אני

אינני.

 

 

שתפו פוסט זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *