גברים רבים (להוציא הנוכחים) אינם מסתפקים באשה שבהישג ידם, ותהא נבונה, משכילה, יפה, שקטה, רכה , אשפית בישולים, עתירת חמוקים ונמרה במיטה ככל שתהא. הם מדמיינים "דמות מהסרטים", כי הרי היא זו שהם ראויים לה. לא יסתפקו בפחות.
על פי אובידיוס, בספרו מטמורפוזיס, כבר פיגמליון, אותו מלך ופסל קפריסאי קדום, לא היה שבע רצון מהמבחר שראה סביבו, ושאף למשהו אחר.אותו משהו אחר היה לא פחות מהאלה אפרודיטה, אלת האהבה והיופי, שאת דמותה פיסל בשיש.
כאשר ראה את התנהגותן המופקרת של הזונות המקומיות החליט והצהיר כי הוא כלל אינו מעוניין בנשים. רק דמות הפסל מעשה ידיו, לה קרא גלתיאה, עוררה בו תשוקה ואהבה. כאשר הגיע מועד פסטיבל אפרודיטה הקריב לה פיגמליון קורבן, והתפלל כי יפגוש אשה אשר תהיה הדמיון החי של פסלו.
אפרודיטה שהוחמאה כנראה מתשוקתו לצלם דמותה, נענתה. עם שובו הביתה נישק את שפתי הפסל וזה אכן הפך לבשר ודם, ומאז חיו באושר ואושר.
ברנרד שאו כתב את המחזה פיגמליון בעקבות אובידיוס, אך אצלו הסתיים המחזה בפרידה. המחזה הועלה על הבמה ואף הונצח בסרט על המסך הגדול ובמסך הקטן.
מאוחר יותר הופק הסרט המוסיקלי גבירתי הנאוה שחזר בסיומו, כדרכה של הוליווד, למקור של אובידיוס עם הפי אנד.
שארל אזנבור בשירו Je t'attends מחכה גם הוא לאחת והיחידה. זו שבעצם אינה קיימת. ימיו עוברים, לילותיו בוכים עם הזמן הגווע. בלעדיה חייו נעצרים, והוא מחכה לה.
הוא מחכה והכל נעצר; האביב, עשרים שנותיו, השקט והסערות. הוא מחכה לה. הוא מחכה לדמות חלומו הבלתי ידועה, בלי לדעת את שמה, מאיין תגיע והיכן היא עכשיו. הוא מחכה לה.
כמו צייר הוא ממציא את דמותה, אצבעותיו מציירות את פיה והוא מחכה לה, לבלתי ידועה. חלומותיו שאינם מתגשמים מענים אותו, והוא שבוי במצוקתו ומחכה.
שארל בודליר ב Le Spleen de Paris מדמיין את האשה בציור. עיניה עמוקות ואורן מסתורי. הוא רואה בה שמש שחורה או לבנה עצובה שנעקרה ממקומה , מורדת ומנוצחת כאחד.
מצחה עיקש ותוקפני, נחיריה רוטטים כנחירי חייה, פיה אדום ולבן כפרח יפהפה.היא שונה מן הנשים שיש שהכניען ולהתענג עליהן. היא מעוררת רצון למות באיטיות מול עיניה.
ז'אק פרבר בשירו Pour toi mon amour מחפש את אהובתו, אותה טרם ראה, טרם הכיר. הוא הולך לשוק הציפורים, שם הוא קונה ציפורים לאהובתו. הוא הולך לשוק הפרחיםשם הוא קונה פרחים לאהובתו. הוא הולך לשוק הגרוטאות וקונה שרשרת, שרשרת כבדה, לקשור בה את אהובתו. הוא הולך לשוק העבדים, שם הוא מחפש אותה, אך אינו מוצא.
ז'אק ברל ב La bourree du celibataire אינו חס על רגשותיה של האשה שאיתו: לא, את אינך זו שאני אוהב, את אינך זו שאוהב. הוא מתאר באוזניה את אהובתו הדמיונית, שיפי פניה עוצר את פעימות ליבו, זו שבעורה הרך יחמם את אצבעותיו בלילות הקרים, זו שעמה ישיר את החיים היפים. לא, את אינך זו שאני אוהב, את אינך זו שאוהב.
עם זו שיאהב יגור בבית קטן ולבן, בערב ישוחחו בעוד ילדיהם נרדמים ויחד יעברו את החיים באהבה. לא, אין זו את זו שאני אוהב, אין זו את זו שאוהב. הוא ממשיך ומתאר את אהובתועם השנים שעוברות, עטופה באהבתו מול האח. היא משביחה עם השנים כיין הטוב, הם ישירו את זיכרונותיהם ויחד יעזבו את העולם, עיניהם מליאות זה בזו.מי יתן, הוא אומר, שכבר תבוא אלי, זו שאני אוהב.
ומעבר לאוקיינוס, גם אלביס פרסלי שר She's not you, אך הוא מתחשב יותר מברל, ואינו שר זאת לאשה שאיתו אלא פונה לזו שאיננה. שערה של זו שאיתו רך ועיניה כחולות,היא כל שנערה צריכה להיות, אך היא איננה את. היא יודעת לשמח אותי כשאני נוגה, היא כל שגבר עשוי לרצות, אך היא איננה את.
כשאנחנו רוקדים ההרגשה כמעט זהה, אני עוצר את עצמי מללחוש את שמך, היא מנשקת כמוך, ולבי נשבר כי היא איננה את.
למייל 20, כמו למיילים אחרים, היו תגובות. אחת מהן כללה טיעון שגם לנשים יש חלומות , ואלה כוללים בין השאר את דמותו של הגבר בו היו חפצות. אולי. כהרגלי, אני מכיל ומעניק;
השיר The man I love מושר על ידי Ella Fitzgerald וגם על ידי Billie Holiday , ואפילו על ידי חווה אלברשטיין .
יום אחד הוא יגיע, האיש שאני אוהבת, והוא יהיה גדול וחזק האיש שאני אוהבת, וכשאפגוש בו אעשה הכל כדי שישאר איתי. הוא יביט בי ויחייך, ואני אבין. הוא יקח את ידי בידו ואנו לא נאמר מילה.
אפגוש אותו ביום ראשון, או אולי בשני, אולי שלישי יהיה יום הבשורה הטובה. הוא יבנה בית קטן, עשוי לשניים בלבד, אותו לעולם לא אעזוב. גם את לא היית עוזבת. ואני מחכה לאיש שאני אוהבת.
Jeen Lee שרה , Dans mes reves בחלומותי.בחלומותי הנסיך שלי יגיע וירחיק אותי מהגיהנום הזה. אני צריכה את נוכחותו לידי, שיחבק אותי וישקיט אותי ואני אהיה אחרת. בחלומותי הפרועים הוא יאחז בידי ויאמר לי, על ברכיו, שליבו שייך לי.
אעצום את עיני בזרועותיו, ארגיש את ליבו ההולם בחוזקה . שום אשה, שום אשה לא תפריד ביננו. נשבע לאהוב בחיים ובמוות. החיים הם מיסתורין והם אובדים באש הגיהנום ויוצרים סבל .כשירד הלילה תחזור התקווה, כל החלומות אפשריים, לאהבה אין מחיר.בחלומותי הוא ירחיק אותי מהגיהנום הזה, ייבש את דמעותי , ימלא את לבי באושר, וינתץ את הבדידות המרירה של נפשי. הוא יתן לי את המפתח לאושר שמעולם לא מצאתי. הנסיך שלי יקיים את כל הבטחותיו ואני אהיה האלה שלו. הוא יכתוב לי שהוא אוהב אותי ובעיניו אהיה תמיד יפהפייה. גם אם הכל יסתיים לא אתחרט, כי זה יהיה הדבר היפה ביותר שיקרה לי בחיי.