האדמה רועדת החשיכה יורדת והנה היא צועדת לפלא הראשון   חיוך צחור שיניים ורוד בלחיים רוקעת ברגליים שני נותן ת'טון   שלישי יבוא מהר הקצב הוא אחר שרק לא יגמר שימשך לעד   דבר לה לא יפריע הרביעי יופיע והפורקן יגיע בין טוסיק לבין

אנחנו עסוקים בארץ במהפכה משטרית, הפגנות, פיגועים, איומים בכל הגבולות, וכמובן מסכימים עם המנהיג שכל הטוב הזה הוא באשמת הממשלה הקודמת ואילו זו הנוכחית היא נופת צופים. בפריס מביעים עניין במה שקורה בארץ. הנשיא מקרון כבר נזף במי שנזף, באותו אחד שיזם ביקור בפריס  בין מסע

אנו שומעים יותר ויותר על כוח ווגנר, שכירי החרב של פוטין, שלפי השמועות יצאו כבר משליטה והוא פועל באופן עצמאי. נראה שזה הכוח הרוסי  המשמעותי ביותר, יותר מהצבא הרשמי. לאחרונה כבשו את העיר בחמוט באוקראינה ומשייכים לו גם חיסולים בתוך רוסיה. יש הטוענים שמפקד הכוח, האוליגרך יבגני

חול עף ברוח, נשטף בגלי הים, חודר לכל פינה. לא יציב. משוררים, ולא רק הם, אוהבים לקשר דימויים של חול גם בעניינים הקשורים לרגש. בדרך כלל כאשר משהו נעלם, נמחק, כמו אהבה שהסתיימה או שמעולם לא התקיימה. נראה כמה שירים. הזמר Joe Dassin שר על

אם הייתי מדרג את נושאי השירה הפופולריים ביותר, אימא הייתה תופסת מקום של כבוד. מ Luis Mariano עד יהורם גאון, מ Dalida עד משה פרץ, כולם שרים על אימא. היא מרכז הבית והחיים, מקור החום והאור. אליה אנו מתגעגעים כאשר אנחנו רחוקים מהבית, ואותה אנחנו

המונח bientot משמש בדרך כלל במשמעות חיובית. a bientot פירושו נתראה בקרוב. שירים רבים נכתבים למשל על חג המולד שיגיע bientot. הנשיא מקרון חזר לתכניותיו שלפני הבחירות האחרונות, והצרפתים, ובעיקר הפריזאים כמובן, חוזרים לשבות, להפגין ולחסום רחובות. לבוא הנה למספר ימים זה להרגיש כמו בכיכר הבימה או

אחרי המיילים האחרונים דרושה הפוגה. זו נמצאה השבוע בשתי הופעות בהן נכחתי, מטופשות משהו אבל משרות מצב רוח טוב. שתיהן הועלו בתיאטרון Point  Virgule אשר ב Montparnasse. הראשונה הייתה של שלישיית Divalala במופע C'est L'Amour, והשנייה של שלישיית Les Coquettes ב Merci Francis. הדמיון רב.

שוב עולה, כוונוס מן הגלים, הצעת חוק להטלת עונש מוות על מחבלים. מפלגת "עוצמה יהודית" מגישה לועדת השרים לחקיקה את החוק שניסה להעביר בעבר איתמר בן גביר ובימים הקרובים יעלה החוק לקריאה טרומית במליאה. הצעת החוק היא במתכונת תיקון לחוק העונשין והיא קובעת כי מי

שנים רבות לא ביקרתי ב Folies Bergere. המקום הוא מוקד משיכה מיושן לתיירים בביקורם הראשון בבירת צרפת וככל שההופעות משתנות שם, הן נראות זהות. Plus ça change, plus c'est la même chose. הפעם חרגתי ממסורת יפה זו עם העלאת המחזמר/אופרה אל קפונה. המוסד המפורסם אכזב בעליבותו. לאחר שעברת

כאשר עץ נותן פירות מורעלים, לא די בכריתת הענפים; יש לטפל גם בשורשים. על כך סיפר לי חברי דוד, הגנן, בעקבות ביקורו של ראש ממשלתנו בפריס, והבעת החשש של נשיא צרפת שישראל עשויה לרדת מדרך הדמוקרטיה ולאבד את הערכים המשותפים עם העולם המערבי. דוד הוא