הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
על סוסים ועל פרים. פרים (לא שוורים מסורסים) וסוסים הם חיות גדולות, אצילות, חזקות ולעיתים מעוררות מחשבות וגם תשוקות חבויות ואפלות. על ה TAUREAUX או LES TORO (כי מדובר בקורידה) שר JACQUES BREL; הפרים משתעממים ביום ראשון, כשהם נאלצים לרוץ עבורנו בחול תחת השמש. קצת
יש לי על המדף ספרון קטן בצבע אדום. לא זה של מאו.על כריכתו כתוב; GUIDE MICHELIN ובאותיות קטנות יותר: OFFERT GRACIEUSEMENT AUX CHAUFFEURS דהיינו – מוגש באדיבות לנהגים. בתחתית העמוד רשום EDITION 1900, מהדורת 1900. בצד האחורי של הכריכה כתוב כי הספר אינו למכירה. בהמשך,
"גם אם נרוץ מהר ככל שאנחנו יכולים, תמיד נשאר באותו מקום". ההוכחה לכך היא בקלישאה עצמה, שאכן השיגה אותי. אני כבר כמה ימים בארץ ופריס לא מרפה. רוצים עוד קלישאה? הנה פרפרזה על ספר דברים: "פריס תהיה תמיד איתך, לא תרפה ולא תעזבך". וגם מאלתרמן,
סופר ומשורר, פילוסוף ומוסיקאי (שאפילו חלק את אשתו עם J.P. SARTRE) היה BORIS VIAN מהחשובים והפוריים בין אנשי הרוח בצרפת ובכלל במאה העשרים, למרות שנפטר בגיל צעיר – 39. האבסורד והפנטסיה שולטים בכתביו. ראו למשל את האימרה הבאה: "ברור שהסיפור הזה הוא אמיתי, כיוון
היה קריר קצת ולכן הרשיתי לעצמי להזמין לארוחת הצהריים מנת FONDUE – תרביך גבינה בלשון האקדמיה. תחנת GARE DE LYON קרובה לבית, משופעת במסעדות טובות, חלקן יקרות (מסעדת הדגל היא הרכבת הכחולה עליה כתבתי בהרחבה בעבר) ובחלקן אוכל רחוב. אני ישבתי במסעדת LES DEUX SAVOIES
אני לא ממש מתעניין באופנה, ובוודאי לא מומחה גדול בתחום, אבל כאשר שרי ביקשה (למעשה התחננה) שאבקר למענה בתערוכת ההוקרה לאלבר אלבז, איתו שירתה בצבא, לא יכולתי כמובן לסרב. סירוב היה עולה לי במחיר יקר עם שובי לארץ. בדרך ל PALAIS GALLIERA, מוזיאון האופנה בו
"מפוחית מפרשת ידיה" – אחד התיאורים היפים והנוגעים ללב בשירה העברית. במגילת איכה נמצא את "פרשה ציון בידיה, אין מנחם לה". בשיר פורשת המפוחית
ברשת ניתן למצוא הצעות רבות לשיפור היכולת המינית של הגבר, לרבות הארכה או עיבוי של אברו. והנה, לסמל הפאלי של פריס, LA TOUR EIFFEL, קרה הנס המיוחל, משאת נפשו של כל גבר, והוא קיבל תוספת של ששה מטרים לגובהו. זאת באמצעות התקנת אנטנת רדיו חדשה
הוא לוחץ לעצמו את היד כי אין מישהו אחר שיעשה זאת. זאת חברות אמיתית. אם הייתה לו אשה אולי היתה תופרת את הכפתור שנפל לו מהמעיל. אך אין. ופעם כבר כמעט היתה מישהי, ואולי אם היא היתה פיסחת או עיוורת בעיין אחת היה רוצה
המייסדים
