הספר הוא אסופה חלקית של מיילים ושירים שנשלחו על ידי המחבר או אליו על פני מספר שנים.
למרבית הטקסט יש קשר ישיר לפריס ובמקום בו הקשר אינו גלוי לעין, מדובר בכתובים שנכתבו בפריס, או נשלחו ממנה או אליה.
אין לראות בספר מדריך שיש להסתמך עליו, שהרי למה לחפש את האמת אם אפשר לבדות אותה?
כמו שאמר מארק טווין: "הזזתי מדינות וערים ממקומן כדי שיתאימו לסיפורים".
מיילים שנכתבו לאחר הוצאת הספר לאור, יתפרסמו כאן בבלוג.
הספר אינו למכירה.
אני לא ממש מתעניין באופנה, ובוודאי לא מומחה גדול בתחום, אבל כאשר שרי ביקשה (למעשה התחננה) שאבקר למענה בתערוכת ההוקרה לאלבר אלבז, איתו שירתה בצבא, לא יכולתי כמובן לסרב. סירוב היה עולה לי במחיר יקר עם שובי לארץ. בדרך ל PALAIS GALLIERA, מוזיאון האופנה בו
"מפוחית מפרשת ידיה" – אחד התיאורים היפים והנוגעים ללב בשירה העברית. במגילת איכה נמצא את "פרשה ציון בידיה, אין מנחם לה". בשיר פורשת המפוחית
ברשת ניתן למצוא הצעות רבות לשיפור היכולת המינית של הגבר, לרבות הארכה או עיבוי של אברו. והנה, לסמל הפאלי של פריס, LA TOUR EIFFEL, קרה הנס המיוחל, משאת נפשו של כל גבר, והוא קיבל תוספת של ששה מטרים לגובהו. זאת באמצעות התקנת אנטנת רדיו חדשה
הוא לוחץ לעצמו את היד כי אין מישהו אחר שיעשה זאת. זאת חברות אמיתית. אם הייתה לו אשה אולי היתה תופרת את הכפתור שנפל לו מהמעיל. אך אין. ופעם כבר כמעט היתה מישהי, ואולי אם היא היתה פיסחת או עיוורת בעיין אחת היה רוצה
בחירה היא דבר קשה. סיפור אדם וחווה, אכילת התפוח והגירוש מגן העדן, עבודה בזיעת אפיים וקיללת הכאב בלידה הם דוגמה טובה לחופש הבחירה אך גם לנשיאה באחריות לתוצאותיה. כבר בספר דברים אומר האל: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". אתם תבחרו. והרמב"ם כותב כי לאדם החופש לבחור את דרכו והוא
יצירות אמנות על כל סוגיה, מסות פילוסופיות, שיחות בתי מרזח ובתי קפה וכמובן אמצעי התקשורת והרשתות החברתיות דנו, הגדירו,הסבירו, הציגו את החיים בכלל ואת האהבה בפרט; ההתחלה, המהות, הסיבות, האופן ולבסוף הסיום. אולי יש עוד. לי אישית, בתקופה זו של חיי, כבר קשה לדעת היכן
כמו Marcel Proust גם אני פסעתי בעקבות. לא אלה של הזמן האבוד, אלא בפריס, בעקבות מנורה אחת ושני ומכשירי רדיו, והנה סיפור המעשה; ברגע של היסח הדעת גרמתי לקצר רבתי בדירה. הקצר לא הסתפק בהורדת נתיך אלא הגדיל עשות וגרם להשבתת לוח החשמל כולו.
בדרך כלל אני נמנע מפגישות עם ישראלים בפריס. מה הטעם להגיע לכאן ולהביא איתי, מעשה שבלול, את ביתי על גבי? דוד הוא חריג. הוא גר כאן שנים הרבה ואינו מהדהד את החדשות מהארץ. אנו נפגשים, שותים משהו קטן והוא מספר לי סיפורים. הוא אוהב לספר
בכל רגע נתון עולה בפריס מופע המחייה אחד מזמרי העבר. כך ראיתי מופעים של שירי ברסאנס, ברברה, פיאף, דלידה, מונטן ורבים אחרים. על חלק מהם כתבתי במיילים קודמים. יש שהיו מצוינים ולא ביישו את המקור, היו גם בינוניים והיו גרועים ממש. הערב הופיע ARNAUD ASKOY בערב שירי ז'אק
אני הולך לאט בגשם. בפריס. תענוג ללכת לאט בפריס, בגשם, תחת מטריה ולעשן סיגר. מדי פעם אני מגניב לגימה קטנה מבקבוקון של מארי בריזאר שבכיס המעיל. פריס יפה בגשם. יש ערים (וגם נשים) שהן נהדרות באור מסוים, נראות רגילות אחרי רגע ומכוערות בהמשך. פריס תמיד
המייסדים
