בימים אלה מלאו מאה וחמישים שנה למותו של Georges Bizet שהלך לעולמו בגיל הצעיר של 37. במהלך חייו הקצרים כתב ביזה מספר לא מבוטל של אופרות ויצירות מוסיקליות אחרות, אך הצלחתה העצומה של האופרה  Carmen והעובדה ששאר האופרות שכתב לא זכו להיכלל בקאנון האופראי הקלסי,

מי שעבר גיל מסויים זוכר את הסרט אפוקליפסה עכשיו, בביומו של פ. קופולה עם צוות שחקנים כמרלון ברנדו, רוברט דובאל, דניס הופר ועוד. לא רבים יודעים כי הבסיס לסרט היה ספרו של ג'וזף קונרד "לב המאפליה" – Heart of Darkness.  העיסוק באפוקליפסה לא החל, כמובן,

תערוכות בפריס מתקיימות כל העת לא רק במוזיאונים הרגילים, ממש כשם שעשרות יצירות מוסיקליות מתבצעות מדי יום בכנסיות ולא דווקא באולמות הקונצרטים. פריס היא באמת עיר תרבות, גם אם כיום יש בה אלמנטים אחרים, שדוגמה להם ראינו בהתפרעויות הכדורגל לאחרונה. הפעם הרחקתי לקצה הצפון-מזרחי של

שמענו, קראנו וכתבנו שירים על אבא ועל אמא. אהבנו את להקת The Mamas and the Papas – זוכרים את קליפורניה חולמת? אך מה לגבי הדודים והדודות? הם לא בשר מבשרנו? אם ידקרו אותם, כמאמר הסוחר מוונציה, הם לא ידממו? היום נשיב להם את הכבוד המגיע

כתבתי כבר בעבר; הקיץ מגיע והרחובות מתמלאים בכ 4,000 הומלסים, רובם ברחובות ואחרים בתחנות רכבת, מטרו, פארקים וחורשות.            גברים מהווים את הרוב. עיריית פריס מספקת מקלחות, מתקני כביסה, טיפול רפואי ואף דיור חינמי או מסובסד. רבים מהם אינם מעוניינים בכך.

  היא כמו המוות אוספת את כל מי שתורו הגיע בלי לברור ובלי לחקור ולבסוף הגיע גם תורי   היא בטוחה שעם שדיים ותחת כמו שלה היא רשאית לכל דבר ולמכוותם של רבים היא צודקת   ישבנה המפואר הוא הבטחה לא ממומשת וירטוט שבועות אם

  הוא מדיף ניחוח עדין של משחת טחורים ותוחב אצבע לעומק החריץ והיא איתו…   משפמו עולה ריח נעים כזה של בואש דרוס שמתעקש להדבק לנעל והיא איתו…   הוא מחטט באפו עתיר הממדים והזוויות וממולל בצפורניים שחורות והיא איתו…   פניו עגולים ומחוטטים כפני

היום התקיים במינכן משחק גמר ליגת האלופות, בין פריס סן-ז'רמן (PSG) לבין אינטר מילאנו. PSG ניצחה 5:0 . זכייה ראשונה כזו של הקבוצה. לאחר הניצחון התמלאו רחובות פריס באלפי צעירים העוטים חולצות שהכיתוב עליהן הוא QATAR AIRWAYS, שרים וצועקים בשמחה שהפכה להתפרעות המונית. מכוניות הוצתו,

היום חם. אשוטט ליד הבית. ברחוב Charenton וב Boulevad Diderot ספרתי חמישה מכוני עיסוי במרחק כמה מאות מטרים זה מזה.. יש משהו ברובע הזה שמזקיק לכך? נזכרתי בימים של שן, לפני שנים. אולי יש קשר בין אלה לשלט של אתמול לפיו אני צריך להחליף אותה;

אינני יכול לטעון ששוטטות היא המצאה שלי. קדמו לי אחרים, צעירים וזקנים, ואפילו בני גילי. חנינא בן דוסא, מתלמידי רבי יוחנן בן זכאי, היה צדיק נסתר, ידוע למרחקים בענוותו ובניסים שהעתיר על סביבתו. מסופר כי בערוב ימיו היה מהלך ברחובות ומצעק: "אברי לי, אברי לי".