על פארק Bercy, הכולל אפילו גינה על שם יצחק רבין המתואר בשילוט כמפקד, מדינאי וחתן פרס נובל לשלום (האם גם העומד בראשנו היום יזכה לכך?), כתבתי כבר בעבר. פארק גדול, ירוק, מטופח מאוד (אפילו מהונדס מדי) ובו דשאים, עצים, פרחים, מטעי גפנים, בריכות נוי ומסלולי הליכה רבים.
ביום בו ביקרתי המו מסלולי ההליכה משפחות משפחות ורובן גררו עימן, משום מה, מזוודות צבעוניות, ונדמו כנמלים הנושאות עימן גרגיר בדרכן לקן. אך לא בכך עסקינן.
סביב הפארק בניינים נישאים, חלקם למגורים וחלקם למשרדים, ובהם משרדי ממשלה. מקום של כבוד נוטל כמובן איצטדיון ברסי.
המבנים בתוך הפארק שימשו בעבר כבתי מלאכה ואיטליזים, ובעיקר מחסנים לאכסון חביות יין, שיובאו מהפרובינציות לפריס ושם רוכזו לשם חיובן במס לפני הפצה לעיר. המבנים נהרסו או שופצו ומהווים כיום את Bercy Village, מלכודת תיירים מבוקשת.
מוסד חשוב נוסף שוכן כאן, הלא הוא הסינמטק הצרפתי של פריס, והוא מטרת הביקור. בנוסף לסרטים המוקרנים בו, חדשים כישנים, הוא מהווה משכן לתערוכות מענינות, בעיקר בנושאי קולנוע ותחומים קשורים. הפעם מוקדשת התערוכה ל Marilyn Monroe.
השחקנית, ששמה מלידה היה Norma Jeane Baker , נולדה לפני מאה שנה ונפטרה כשהיא בת שלושים ושש בלבד. היא זכורה לא רק בשל המראה המרהיב והפרובוקטיבי לעתים, הסרטים בהם כיכבה וההערצה לה זכתה, אלא גם בשל האמירות הבלתי נשכחות שאפיינו אותה, ששמו בפיה יוצרי הסרטים;
"אני יכולה להיות חכמה אך נמנעת מכך, כי רוב הגברים אינם אוהבים זאת".
"נשיקה היא דבר נחמד, אך היא לא משלמת את שכר הדירה. היהלום הוא חברה הטוב ביותר של האשה".
"כסף אצל הגבר הוא גורם משיכה לגיטימי כמו המראה אצל האשה".
"יש לנצל את היום, כי את המראה לא ניתן להפקיד בחשבון הבנק".
את חייה החלה כפועלת בבית חרושת ונישאה בגיל צעיר. לאחר פגישה מקרית עם צלם פרסומות בגיל תשע עשרה, היא התגרשה, התפטרה והחלה בקריירת דוגמנית פרסומת בכתבי עת, ואז הגיעה ההצעה מחברת הסרטים פוקס המאה העשרים.
המפיקים בנו את הדמות הקוסמת לגברים בפניה המושלמות, גופה החטוב, שערה הבלונדי המתנופף, מתפנקת מול הגבר ומעונינת ליהנות מעושרו. תכונותיה השכליות עניינו פחות. היא מצידה לא שינתה דמות מסרט לסרט, ובעיקר שיחקה את עצמה ומה שמצופה ממנה. זה היה המקור לביקורת עליה כשחקנית.
רוב סרטיה היו קומדיות בהן הפגינה הומור, התחנחנות ונחמדות, ויכולת לסובב את הגבר (רצוי שיהיה מיליונר) על אצבעה הקטנה.
בתערוכה מידע רב בכתובים על חייה, על הסרטים בהם שיחקה, מאבקיה מול חברת הסרטים. מוצגים צילומים ואיורים, ומוקרנים קטעי סרטים רבים. האווירה כולה של הומור, יופי ואצל המבקרות אולי גם קורטוב קינאה.
התפלאתי שלא נתקלתי בשום אזכור לאפשרות קשריה עם הנשיא ג'ון קנדי ואחיו רוברט. זכורה, בין השאר, הופעתה מול קהל רב בשיר Happy Birthday Mr. President. יתירה מזאת, לא אוזכרו נסיבות מותה הטרגי בגיל צעיר. על פי החקירה הרשמית התאבדה בנטילת תרופות הרגעה ושינה. תיאוריות אחרות קושרות את מותה לקשריה עם משפחת קנדי או לפעולת השירות החשאי.
* *
כך או כך, היא עדיין זכורה לכולנו (דהיינו לבני גילי) כדמות שהביאה יופי, צבע והומור לחיינו.