אהבה בחול

משוררים, ולא רק הם, אוהבים לקשר דימויים של חול גם בעניינים הקשורים לרגש. בדרך כלל כאשר משהו נעלם, נמחק, כמו אהבה שהסתיימה או שמעולם לא התקיימה. נראה כמה שירים.

הזמר Joe Dassin שר על ארמון החול, Le Chateau de Sable. כמו ילדים אנו בונים לעיתים ארמון חול ורוח, כדי שישרוד לתמיד, אבל הזרם הראשון נושא אותו. על שפת האוקיינוס בניתי אהבה כזו עבורך נסיכה שלי, דבר לא היה מטורף או יפה או גדול ממנה. אבל למחרת שבו הגלים וכל שנותר מהארמון הוא חול.

גם Bigflo & Oli שרים על ארמון החול. היא הייתה היפה שבסירנות וקל היה להתאהב בה. ערב אחד בחוף לה – רושל התאהבה בפיראט, גברי ומקועקע. כמה בירות בבר, כמה הבטחות, כמה מילות חיבוב; את הפנינה שלי, נשמתי, המגדלור והחול. הסירנה המסכנה האמינה לכל. ואז נעלם כמו הים והיא התמוטטה כארמון חול. והיא עדיין מחכה לו ולהבטחות שלא תתממשנה.

ציירתי בחול את דיוקנה המתוק שחייך אלי, שר Christophe על Aline. הגשם ירד על החוף והיא נעלמה. קראתי לה כדי שתחזור, אלין אלין, בכיתי וכאבתי. היא נעלמה ואני המשכתי לחפש אותה אך ללא אמונה וללא תקווה שתדריך אותי בדרך. כל שנותר לי הוא זכרון פניה בחול הרטוב. ושוב קראתי לה, ושוב בכיתי בכאב רב, ושוב צעקתי ושוב בכיתי אלין, אלין.

על עלי שלכת  Les Feuilles Mortes כתב Jacques Prevert ושר Yves Montand. הייתי רוצה שתזכרי את הימים המאושרים. החיים היו אז יפים יותר והשמש זרחה בעוז. העלים המתים נאספים ביעה ואני לא שכחתי. כמוהם נאספים גם הזכרונות והחרטות ורוח הצפון נושאת אותם בלילה הקר של השיכחה. לא שכחתי את השיר ששרת לי. זהו שיר עלינו, את שאהבת אותי ואני שאהבתי אותך. חיינו יחד ואהבנו, אך החיים מפרידים ברוך ובשקט בין האוהבים, והים מוחק מהחול את עקבותיהם . אהבתי החרישית והנאמנה עדיין מחייכת ומודה לחיים. אהבתי אותך, היית כה יפה, איך תרצי שאחדל לאהוב אותך? נותר השיר ששרת לי, ואמשיך לשומעו תמיד.

הזמרת Mireille Mathieu שרה על ארמונות החול Les Chateaux de Sable. ארמונות החול מתים בקיץ. עלי לשכוח אותו כי מ "אני אוהב אותך" לא נותר דבר. דמעות הסתיו, גשמי הכאב, העלים המתים בפארק העזוב והחורף קרב ואני פוחדת. ארמונות החול מתים בקיץ לקול שירת הגלים. קל היה להאמין בקיץ, עתה השמש רחוקה, אני עדיין אוהבת אך מאהבתך לא נותר דבר.

נתן גושן שר אצלנו על עקבות בחול. חזרתי, אין לי כבר כוח אך יש לי תקווה. אנא תקני הכל והבטיחי לי שלא אפול. שלא ציירתי סתם עקבות בחול, שלא  יבוא ההוא עוד רגע עם טירוף אחר וימחק הכל.

ויש סיפור/שיר, יש הטוענים שמקורו בנצרות ויש הטוענים ביהדות, והוא אפילו אומץ על ידי תנועת בני עקיבא. לילה אחד אדם חלם שהוא מהלך על שפת הים יחד עם אלוהים. הוא נזכר בתמונות מחייו, וכשהוא מביט אחורה הוא רואה לעיתים שני זוגות עקבות בחול ולעיתים זוג אחד. אלוהים, הוא פונה לאלוה, הבטחת לי שאם אלך אחריך תהיה איתי לאורך כל הדרך, אך דווקא בתקופות הקשות יש בחול עקבות של זוג רגליים אחד בלבד. דווקא כאשר הייתי זקוק לך נטשת אותי. עונה לו אלוהים: לא נטשתי ולעולם לא אנטוש. כשיש רק זוג עקבות אחד היו אלה עקבותי כשנשאתי אותך על כפי.