Sonel Publishing
CLAUDE JEAN CHARLES DAUUN

רוצחים סדרתיים בצרפת

בתזמון מפתיע הגיעו לסיומן שתי פרשיות שנחקרו עד עתה ללא תוצאות במשך עשרות שנים, בשני צידי האוקיינוס.

בסן פרנסיסקו הודיעו חוקרים כי פענחו את תעלומת הרוצח הסידרתי שנודע בכינויו ה"זודיאק", שרצח לפחות חמישה קורבנות בשנות השישים של המאה העשרים, ואף נהג לשלוח כתבי חידה לעיתון המקומי באשר למעשיו.

בפריס, במקביל, התאבד שוטר ובמכתב ההתאבדות הודה כי הוא אחראי למקרי אונס ולרציחות רבות בשנות השמונים והתשעים, שנחקרו במשך שנים, עד כה ללא תוצאה.

סקרנותי התעוררה; אנו רגילים לשייך רוצחים סדרתיים לארצות הברית בעיקר (אם כי גם לאנגליה היסטוריה מרשימה בתחום זה), אך מה המצב בצרפת, ביתי השני? ובכן, גם לצרפת אין במה להתבייש.

במשך השנים, מאז המאה החמש עשרה לפחות, פעלו בצרפת עשרות רבות מאוד של רוצחים סדרתיים והרי לפניכם כמה מהם.

האציל ואיש הצבא GILLES DE RAIS הוא המתועד הראשון ככזה. הוא נלחם לצידה של JEANNE D'ARC במלחמת מאה השנים ואף הגיע בהמשך לדרגה הגבוהה ביותר כמרשל של צרפת. לאחר הצבא פרש לאחוזתו, שם הפך לדתי, תחילה כנוצרי ואחר כך כמאמין בכת שטן. הוא נהג להזמין נערי מקהלה צעירים וביצע מעשי סדום ורצח בעשרות מהם. משרתיו הסתירו את הגופות. רבים ידעו על מעשיו, אך חששו להעיד כנגד איש חשוב ורב כוח זה. לבסוף הועמד לדין, הודה במעשיו (יש הטוענים שתחת איומים) והוצא להורג בחניקה ובשריפה.

באותה תקופה, אך ללא תיעוד רשמי, פעלו בפריס הספר BARNABE CABARD והאופה PIERRE MIQUELON. ההסדר ביניהם היה זהה לזה של סוויני טוד בלונדון (ראה מייל 39 בספר). הספר חתך את גרונם של הלקוחות והאופה שילב את בשרם במאפים מעשה ידיו. אומרים שהמלך CHRLES VI היה שרוף על מעדנים אלה.יום אחד החל כלבו של אחד הקורבנות לנבוח כשהריח את אדונו, המשטרה חקרה ולבסוף הועלו השניים על המוקד בכלוב ברזל וביתם נהרס.

מהמאה השבע עשרה אנו זוכרים את CATHERINE MONVOISIN. היא עמדה בראש רשת של מגידי עתידות שמכרה רעלים ללקוחותיה והשתלטה על רכושם. בדרך זו מתו אלפי אנשים. היא הוצאה להורג בשנת 1680.

במחצית המאה התשע עשרה היתה HELENE JEGADO משרתת ומבשלת בביתו של כומר. זמן קצר לאחר בואה נפטרו שבעה מבני הבית, לרבות הכומר. הלן הביעה זעזוע עמוק, ומכיוון שהדבר קרה בסמוך למגיפת כולירה, היא לא נחשדה. היא עברה ממקום למקום, ובאשר הלכה נוספו מתים למכביר, כולל בני משפחתה. רוב המתים נרצחו בהרעלת ארסן. בסופו של דבר הורשעה והועלתה לגרדום בשנת 1852.

הרוצח JOSEPH VACHER פעל בסוף המאה התשע עשרה. הוא אנס, רצח וביתר למעלה משלושים קורבנות ונודע בכינויו L'EVENTREUR DE SUD-EST (המרטש מדרום מזרח) בהקבלה לג'ק המרטש בלונדון. סמלי הזהות שלו היו פנים מצולקות וכובע לבן מפרוות שפן. הוא הוצא להורג בשנת 1898.

המאה העשרים תרמה את תרומתה בנדיבות.

הרוצחת JEANNE WEBER רצחה למעלה מעשרה ילדים, כולל את ילדיה שלה. תחילה נשפטה על רצח שמונה, אך יצאה זכאית במשפט. מאוחר יותר הובאה לדין על שתי רציחות נוספות ואז הודתה בכולן. התאבדה בבית משוגעים בשנת 1908.

נזכיר את HENRI LANDRU בכינויו כחול הזקן  LE BARBEBLEU. הוא החל את פשעיו בהונאת קשישות וישב בכלא על כך. לאחר ששוחרר נהג לפרסם  מודעות שידוכים בעיתונים. אלמנות רבות בעיקר (לאחר מלה"ע הראשונה) נענו למודעות, הפקידו בידיו את רכושן, ואחר כך היה רוצח אותן ומבתר את גופותיהן. חלקי גופות השליך ביער וחלקים אחרים שרף בתנור בביתו. בחקירה נמצא פנקס ובו רשימת הנרצחות, וכן שיירים שרופים של עצמות ושיניים. בשנת 1922 הוצא להורג בגיליוטינה.

מקרה שעורר הדים רבים הוא זה של MARCEL PETIOT, חייל משוחרר ורופא. בזמן הכיבוש הנאצי בצרפת ובאמתלה שיעזור לפליטים שברחו מפני הנאצים, הוא היה מקבל מהם מזוודות ובהן תכשיטים ומזומן, רוצח אותם בגז ומשליך את הגופות לבאר מלאה בסיד. בדרך זו רצח כשבעים קורבנות. לאחר זמן התלוננו שכנים על הריח העולה מביתו והשוטרים מצאו בו שרידי גופות. הוא ניסה להתחמק בשמות מזויפים. לבסוף נתפס ובמשפטו טען שפגע רק במתנגדי צרפת החופשית. הוצא להורג בגיליוטינה בשנת 1946.

החייל המשוחרר PIERRE CHARRAL אנס ורצח נערים צעירים בשנות השמונים של המאה העשרים. התאבד בכלא טרם משפטו.

באותה תקופה נדד FRANCOIS HEAULME ברחבי צרפת כאלכוהוליסט ומשתמש בסמים, ומדי פעם התאשפז במוסדות פסיכיאטרים. הוא לא הצליח לקיים יחסי מין ורצח בין השאר  קורבנות אונס שביצעו שניים מחבריו. הורשע בחלק מהרציחות ונידון בשנת 2004 לשני מאסרי עולם.

גם המאה ה- 21 מספקת לנו רוצחים סדרתיים בצרפת.

כבר בעשור הראשון של המאה רצחו LUDIVIN CHAMBET ו IVAN KELLER, בנפרד, עשרות זקנים וזקנות במטרה להשתלט על רכושם. היא היתה עוזרת אחות במוסד לזקנים אותם הרעילה והוא גנן שחנק את קורבנותיו בכרית. הוא התאבד במהלך משפטו והיא נדונה ל 25 שנות מאסר.

נסיים רשימה זו, חלקית ביותר, עם MICHEL FOURNIRET שכינויו "LE TUEUR DES ARDENNES " שנדון לשני מאסרי עולם על אונס ורצח שבע נערות, ובהמשך הודה ברציחות נוספות. אשתו הואשמה בסיוע ונדונה לשלושים שנות מאסר. הוא נפטר במהלך ריצוי העונש בשנת 2008.

לא רק רוצחים סדרתיים יש בצרפת. גם פדופילים סדרתיים פועלים בה, ועוד בשורות הכנסיה הקתולית.

בימים אלה התבשרנו על דין וחשבון (הכולל אלפי עמודים) שהוכן בצרפת בעניין עבירות מין חמורות שבוצעו על ידי כמרים וכלי קודש אחרים במהלך המאה העשרים.

עד כה פורסם כי עבירות כאלה בוצעו בקנה מידה גדול באירלנד, ארה"ב ודרום אמריקה. עתה הצטרפה גם צרפת לרשימה, במקום מכובד.

לפי הדו"ח כשלושת אלפים משרתים בקודש (הקתולי ,האוסר על כמרים יחסי אישות ונישואין ) שמתוכם כאלפיים כמרים, התעללו בכ 300,000 ילדים ונערים. הדו"ח מתייחס לתקופה מאז שנות החמישים, לא כי המצב קודם לכן היה שונה, אלא בשל הקושי להשיג נתונים קודמים.

רבים מהקורבנות חששו להתלונן, וכך גם בני משפחתם והסביבה. גם כאשר דווחו הדברים  לרשויות הכנסיה, הם טויחו במקרים רבים.

כמו במדינות האחרות בהן רווחה התופעה, צפוייה הכנסיה הקתולית לגל תביעות לפיצויים. האפיפיור פרנציסקוס פירסם ב 2019 הוראה המחייבת דיווח  על כל מקרה של התעללות או טיוח, ועם פרסום הדו"ח הנוכחי הביע צער עמוק והזדהות עם הקורבנות.

נראה שהמצב אינהרנטי לכנסיה, כמו שהיה מזה מאות שנים. גם הפרדת הדת מהמדינה, לפני כמאה ועשרים שנה, לא סייעה לקורבנות.

—————————————–

בין כל אלה לקורונה, מי בא לחופשה בצרפת?

שתפו פוסט זה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *