Sonel Publishing
51gvsOz996L._SY291_BO1,204,203,200_QL40_ML2_

חיפושים

כולם מחפשים. PROUST מחפש את הזמן האבוד A LA RECHERCHE DU TEMPS PERDU. זה  הספר העבה ביותר שנכתב כרומן, או הגות, או שניהם והוא יצירת מופת של ספרות צרפת; נכתב במשך 16 שנים (1906-1922), שבעה כרכים במקור (שלושה פורסמו אחרי מות הסופר ב 1922), 2,400 עמודים, למעלה ממיליון מילים. מקור לפרשנויות, מחזות, מאמרים וסרטים. המספר בוחן אירועים שהיו בכל תקופות חייו, אך זה איננו ספר זכרונות בלבד. זה מסמך העוסק בספרות, בחברה, בזמן.  קראתי אותו במקור על פני שנים. הלית ישורון תרגמה חלקים ממנו כמפעל חיים. חישבו בין השאר על עוגיות ה MADELEINES שקיבלו את פירסומן כאן

גם אחרים מעולם אחר, עולם השנסונים, מחפשים. את העבר, את האשה, את הנעורים. בדרך כלל בגרסאות קצרות יותר.

המשורר JACQUES PREVERT מחפש את אהובתו. הוא פונה לשוק הציפורים וקונה ציפורים. בשבילך אהובתי. משם לשוק הפרחים וקונה פרחים. לך אהובתי. בשוק הברזל הוא קונה שלשלת כבדה. לך אהובתי. ואזי בשוק העבדים הוא מחפש אותה, אך אינו מוצא.

את LA BOHEME של פעם מחפש CHARLES AZNAVOUR. זו הבוהמה שהצעירים כלל אינם מכירים. זו של החיים במונמרטר, עם פרחי הלילך בחלונות. זו של הלילות הלבנים, של הבטן הריקה וציורי העירום, זו של השתייה בחבורה. הוא מחפש למעשה את עברו, אך את העבר לא ניתן להשיב. בחזרתו הוא שוב אינו מכיר את הרחובות, את הבתים, הפרחים נבלו ומונמרטר נראית עצובה. הבוהמה, עת היו צעירים, יפים ומוכשרים, שוב אינה אומרת לו דבר.

את TITINE מחפש JACQUES BREL. היא עזבה אותו ללא מילה, ללא מחווה, בתירוץ של הליכה לסרט, ומאז לא חזרה. הוא חיפש אותה בכל מקום; מגבון ועד טונקין, מצ'ילי ועד פרו, אך לשווא. מזה שלושים שנה הוא מחפש אותה, לבדו עם ההיספנו ושנים עשר הילדים. והנה מצא אותה. היא השתנתה בשנים האלה. קצת פחות מושכת, מהלכת כמו צ'פלין, נעשתה דברנית, אך כל זה לא חשוב. הוא עדיין רוצה אותה. והנה – היא נמצאה. אך כששאל אותה האם היא עדיין אוהבת אותו, נעלמה שוב. הוא וההיספנו צועקים את שמה ברחובות כמשוגעים, והוא בטוח שעוד תחזור.

הזמר CHRISTOPHE שר על ALINE. הוא צייר בחול על שפת הים את פניה היפים שחייכו אליו, אך הגשם מחק את תווי פניה שבחול והיא נעלמה. הוא קורא בשמה , הוא צועק ובוכה כדי שתחזור. הוא מחפש אותה כבר ללא תקווה, מתוך ייאוש, אך היא איננה.

גם CLAUDE NOUGARO מחפש אותה, את UNE PETITE FILLE IDIOTE. הטיפשה הקטנה בורחת ממנו בבכי, בגשם סוחף, והוא אחריה. מה כבר עשיתי? הרי היא אפילו לא יודעת שבגדתי בה. למה היא רצה על שפת הסן? שאחשוב שהיא תקפוץ לנהר? היא מעצבנת. כל הזמן רק רוצה שאומר לה שאני אוהב אותה. כשאני אוכל, כשאני מתגלח, כשאני רוצה לישון. כל הזמן. היא מאמינה באהבה אבסולוטית. אלוהים, ראה אותי רץ אחריה. היכן היא? הנה את, חכי לי, אני אוהב אותך, אוהב, אוהב.

 

ומיודענו NINO FERRER  מחפש אותה. את UNE PETITE FILLE שתחזיק בידו כשהוא שותה יותר מדי, ובבית קטן ומוקף פרחים ביער תהיה עימו בלילות החורף הקרים. זה זמן רב שהוא מחפש אותה, אך זה לא קל. הוא לא מוצא.  כל זה רק ההקדמה. למעשה הוא מחפש מישהי שתביא עימה ממון שיאפשר לו לחיות חיי פנסיונר חסר דאגות. הוא אינו בררן; זה יכול להיות בכסף או בזהב, ברובלים או בדולרים. זמן רב חיפש אחת כזו, ולבסוף מצא. אך אז עט עליו גובה המיסים ועתה הוא שוב חסר כל.

כמו שנאמר באחת מתוכניות הטלוויזיה; יש עוד הרבה, אך אסתפק בכך הפעם.

 

 

 

 

 

 

שתפו פוסט זה:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *