הוא מדיף ניחוח עדין
של משחת טחורים ותוחב
אצבע לעומק החריץ
והיא איתו…
משפמו עולה ריח נעים
כזה של בואש דרוס
שמתעקש להדבק לנעל
והיא איתו…
הוא מחטט באפו עתיר
הממדים והזוויות
וממולל בצפורניים שחורות
והיא איתו…
פניו עגולים ומחוטטים
כפני ירח ובצוארו ראשי
מוגלה פורחים בצבע
והיא איתו…
קולו נע בין ציוץ צווחני
לגרגור צרוד והוא עושה בו
שימוש ללא הפסק
והיא איתו…
קיומו מבייש את אלוהים
המיצר על כך שהסכים
לברוא את בני האדם
והיא איתו…
היא עזבה אותי והיא איתו.