תערוכות בפריס מתקיימות כל העת לא רק במוזיאונים הרגילים, ממש כשם שעשרות יצירות מוסיקליות מתבצעות מדי יום בכנסיות ולא דווקא באולמות הקונצרטים. פריס היא באמת עיר תרבות, גם אם כיום יש בה אלמנטים אחרים, שדוגמה להם ראינו בהתפרעויות הכדורגל לאחרונה.
הפעם הרחקתי לקצה הצפון-מזרחי של פריס, ל Parc de la Villette בו נמצא Cite des science et de l'industrie.
מטרת המכון; לקרב את הציבור , ובמיוחד ילדים, למדעים וליישומים המודרניים של התעשיות השונות. הכל בלוויית הסברים והדגמות אינטראקטיביות.
התערוכה המובילה הפעם נקראת SILENCE, והיא חוקרת את הרעשים האופפים אותנו בכל מקום ובכל זמן, ואת השקט שנעלם ונאלם. נדמה שכבר איננו מסוגלים להיגמל מרעשים ואנו מייצרים אותם ומתמכרים להם כל העת.
בכניסה הולבשו עלי אוזניות שכיוונו אותי ממצג למצג. כבר בכניסה מוצג סרטון של שלג יורד ללא קול, והשקט בחדרון, שקט טוטלי שאיננו רגילים לו, לא מאפשר צפייה של יותר מדקות בודדות. מכאן לתחנות השונות. בכל אחת מושמעים רעשים המתאימים לסרטון או לתמונה; רעשי רחוב, רכבות, מוסיקה, מסעדות ובארים, כיתת לימוד, פטפוטים סתם. אני התחברתי במיוחד לרעשים בחדר האטום בו בוחנים אנשי הארלי דיווידסון את רעשי האגזוז. הזכיר לי את הבית.
עם הטלוויזיה, המחשב ובעיקר הטלפון הנייד רובנו חשופים לרעש כל העת. הוזכרה שבועת השתיקה במינזרים שתכליתה התבוננות פנימית, השימוש בשקט טוטלי כאמצעי ענישה ועינוי, והוזכרו הפילוסופים והסופרים שחקרו את השקט.
היה מעניין.
תערוכה שנייה, באותו מקום ובאותו זמן היא Chiens et Chats – כלבים וחתולים. גם זו תערוכה אינטראקטיבית המתיימרת, בין השאר, לחדור לעולמם הפנימי של אלה, לאינטראקציות ביניהם ולתחושותיהם כלפינו.
מוצגים הגזעים השונים, ההיסטוריה של קשריהם עם בני האדם, איך הם מסתגלים לסביבה ולקורה סביבם, השימושים השונים שעושים בהם בני האדם מחיות מחמד ועד למשימות הצלה ונחייה ועד שמירה ותקיפה, מקומם בהיסטוריה ובאמנות ותרומתם לבעליהם ולחברה בכלל.
נחמד, ואף עורר בי געגוע לשני הפרטיים שלי, המככבים בתמונה הראשית כאן.