אני אוהב לשתות. שתיים – שלוש כוסיות משקה חריף ביום (עדיף עם סיגר), ולעיתים קרובות גם יין עם הארוחה. בגילי כבר לא מטרידות אותי האזהרות הרפואיות בעניין זה כמו גם בעניינים אחרים.
חיזוק להרגל זה אני מוצא לשמחתי גם אצל אחרים.
כתבתי לא פעם על Georges Simenon ועל גיבורו הקומיסר Maigret. לכאורה אדם איטי, פלגמטי לעיתים, שגם פשעים מזוויעים אינם מרגשים אותו, והוא שומר על ארשת פנים חתומה בכל מצב. עם זאת סבלנותו וכושרו לעמוד על אופיים ונוהגם של אנשים מביאים לפתרון תעלומות חסרות פשר לכאורה.
חשוב מכל אלה, מגרה גם יודע ואוהב לשתות. לבד ועם חברים, בעיצומה של חקירה או בהפסקת צהריים ובמנוחה.
המשקה אצל סימנון הוא שיקוף של החברה. המשקה מסמל את האדם השותה אותו; מעמדו, אופיו, דרך חייו והסביבה בה הוא חי ופועל.
* את המשקה cognac המיוצר באזור זה מזיקוק יין לבן, שותים אצל סימנון בעיקר בורגנים ובעלי צווארון לבן.
* את ה calvados שגם הוא ממשפחת ה brandy מייצרים בחבל נורמנדי מתפוחים מותססים. אצל סימנון הוא משקה של פשוטי עם ומלחים. אם פעם תרצו להזמין אותו באיזה cafe – tabac די לבקש calva.
*- מלחים, אנשי המושבות ואנשי מסעות שותים rhum ( או ron בספרדית). משקה המיוצר מתסיסה וזיקוק של קני סוכר.
*- משקאות אניס כגון pastis או anise מופקים על ידי זיקוק של אלכוהול ענבים או תאנים, בתוספת זרעי אניס. זו משפחה רחבה הכוללת בין השאר עראק, אוזו, ראקי ועוד; כל ארץ ושם משקה האניס שלה. זה המשקה של צרפת הדרומית בסיפורי מגרה. על משפחת האניס נמנה גם marie brizard anise, המיוצר דווקא מקני סוכר. משקה אותו הכרתי מסיפורי מגרה ומאז הוא מלוֹוה אותי בנאמנות.
*- למותר לציין שגם יין ובעיקר בירה בשפע מככבים בסיפורי מגרה, בדרך כלל בליווי מקטרת.
בשיריו של George Brassens אין משקאות מיופיפים. האלכוהול הוא סמל של חברות, בעיטה בממסד ולעג לצביעות הבורגנית. אין אצלו קוקטיילים, אין מותגים ובדרך כלל אין שכרות.
האלכוהול חיובי, הוא מחבר אנשים אך לא מגדיר אותם בניגוד לסימנון. אצל ברסאנס נמצא;
*- יין אדום פשוט vin rouge לשתיה בין חברים ובארוחות.
*- משקאות אניס במחוזות החמים בשמש
*- קוניאק או ארמניאק כחלק מהלעג לבורגנות הכבדה ול"כבוד" הבורגני.
אסיים בסופר אמריקני דווקא, אך זה שבילה שנים בפריס והיא ליוותה אותו כל חייו, Ernest Hemingway. אצלו האלכוהול מחבר אנשים, עוזר להם להתגבר על קשיים ומחזק אותם. משקאות הם חלק בלתי נפרד מהחיים.
*- ה whisky לסוגיו (scotch, bourbon) המיוצר מהתססת דגנים, מככב כמובן, כמו גיבוריו של המינגווי, כמשקה גברי וחזק המסמל חום ועמידות.
*- הרום מופיע בעיקר בהקשר לקובה ולפלורידה. מסמל ימאות, חופש וחיים על הגבול.
*- ה tequila המיוצרת מצמח האגבה במספר מחוזות במקסיקו, הסמוכים לאותה עיר, מופיעה בהקשרים של סכנה או אבדן שליטה.
*- משקאות נוספים אצל המינגווי gin, campari, vermouth וכן קוקטיילים שונים שברסאנס לא היה מכניס לביתו, לפיו ולשיריו.
יש כמובן רבים וטובים נוספים, אך העט יבש והזמן דוחק. אזכיר רק את קובץ שיריו של Guillaume Apolliner הקרוי Alcools. מומלץ.