לפי מרתה גרהם הגוף אומר בריקוד את מה שהמילים אינן יכולות, ואימרה חסידית אומרת, בעקבות הגמרא: אין שמחה אלא בריקוד.
ואם ריקוד אז וודאי טנגו. ואם טנגו אז וודאי בפריז. ואם בפריז אז וודאי בשנסונים.
הטנגו ריקוד צעיר יחסית. מקורו בארגנטינה בסוף המאה התשע עשרה ובשנות העשרים ואילך התפשט באירופה ובמיוחד בפריס.
הטנגו הוא הריקוד הסקסי ביותר; רקדן ורקדנית במגע פיסי קרוב, קשר עין, התרחקות וחיבוק, סחרור וצמידות. תשוקה ודרמה, רמיזות ומימושן. המוסיקה מתרפקת לרגע ואז עוצרת בפתאומיות עד לקטע הבא. הצופה חש שהוא נמצא בבר אפל ומולו מתרחשים חיים שהיה רוצה לחוות.
לאסטור פיאזולה Aster Piazzolla תרומה משמעותית. הוא הביא את הטנגו לאולמות הקונצרטים באירופה עם הבנדונאון, הכינור והחליל. מומלץ להאזין ל Libertango שלו ואף לצפות במגוון הריקודים לפיו.
הרבה שנסוניירים שרו בקצב הטנגו. רוב השירים שאזכיר ירשמו רק בשמם ובשם המבצע, בשל קוצר היריעה. לחלק קטן אוסיף כמה מילים. תמיד תוכלו לשומעם באתרי המוסיקה.
בשנות העשרים והשלושים שרה Mistingett
את Paris-Tango. פריז על רחובותיה, לילותיה, אורותיה ואהבותיה מסתחררת בריקו הטנגו והאנשים נמשכים אליה כמו הרקדנים הנמשכים זה לזה.
גם מוריס שבליה Moris Chevalier שר על צמד העיר והריקוד; Tango de Paris.
ז'אק ברל Jacques Brel שר בקצב הטנגו את Tango Funebre, טנגו הלוויות, על הנוטה למוות הנפרד מידידו, מהכומר, מאשתו וממאהבה. גם את Rosa ו Knokke-le-zoute הוא שר בקצב הטנגו ועוד.
סרז' גינסבור Serge Ginsbourg שר במקצב הטנגו את L'anamour – זו מילה שהמציא שבין אהבה לדחיה, את Dieu est un fumeur des Havana – אלוהים מעשן סיגרים, ואת Tango des balayeurs – טנגו מטאטאי הרחובות.
סרז' רז'יאני Serge Reggiani שר Le tango de la melancolie, טינו רוסי Tino Rossi את Tango de Marilou, וברברה Barbara את Tango indigo.
רבים משירי הטנגו מתנגנים בהקשר של אהבות, שמחות או עצובות. אך יש גם שירים שתכנם אחר.
בוריס ויאן Boris Vian כתב את Le tango interminable des perceurs de coffre-fort – הטנגו הבלתי נגמר של פורצי הכספת, שיר ביקורת חברתית. הם יצאו לעבודה עם סוליות גומי וכלי פריצה ממש כשם הבנקאים והבורגנים יוצאים לעבודתם והצליחו לפצח את הכספת ולצאת עם שללם, אך נתפסו ונאסרו. המעמד השליט המבצע פשעים חמורים יותר חסין בפני החוק והמשטרה.
שיר אחר, שמקורו גרמני הוא Kriminal tango טנגו קרימינלי של Hildegard Knef. בבר האפל יושבים ושותים ג'קי בראון ובייבי מילר. הוא אומר לה: כבי את האורות כשאגמור את המשקה. האורות כבים. אדם נכנס לבר, דווקא ממושקף. נשמע קול יריה והאיש מחוסל. וכך חיסולים לילה אחר לילה לצלילי הטנגו.
יש גם טנגו של הומור.
פרננדל Fernandel שר, תוך מתקפת פיהוקים עזה (שווה לצפות) את הטנגו הקורסיקאי Le tango corse. הטנגו בקורסיקה הוא חלק מהסייסטה. אוי למי שיפריע למנוחת הרוקדים. הריקוד הישנוני הוא המנוחה. להקה שניסתה להחיות את המנגינה הועלמה ועקבותיה לא נודעו.
בריז'יט פונטיין Brigitte Fontaine שרה Le nougat, הנוגט. היא אוהבת לאכול נוגט. מה זה אוהבת, היא מעדיפה נוגט על תכשיטים ועל אהבות. אכילת נוגט (לקצב הטנגו כמובן) היא פסגת האושר לו היא מייחלת.
ושוב בוריס ויאן, הפעם ב La complainte de progres, קינת הקידמה. מתנות מוצרי צריכה ומכשירי חשמל החליפו את הפרחים והנשיקות של פעם. היה שווה?
מארי דובה שרה בהומור שחור. Le tango stupefiant – טנגו הסמים. היו שלושה שבועות של אושר ואז אהובה זרק אותה. היא שקלה לבתר את גופו אך נסוגה. היא היססה בין קפיצה מגובה (כואב מדי) לבין זריקת מורפיום או קוקאין (יקר מדי). לבסוף תחבה כדורי נפתלין לנחיריה, אכלה פחם, הזריקה ושתתה אמוניה וצימחה כנפיים.
לא רק הצרפתים שרים בקצב הטנגו. It's now or never של Elvis, פגי לי Peggy Lee ב Why don't you do right, לאונרד כהן Leonard Cohen ב Dance me to the end of love, ג'וזפין בייקר Josephine Baker בשתי אהבותיה, מולדתה אמריקה ופריס, J'ai deux amours, וגרייס ג'ונס Grace Jones למנגינת ליברטנגו של פיאזולה ב I've seen this face beforez ועוד רבים אחרים שרים בקצב הטנגו. רק החיפושיות פוסלות את הטנגו, יחד עם ריקודים אחרים, בשירם
Rock n roll music.
כמאמר הצרפתים נאמר להם: Tant pis.
לא נפרט, אך גם מלחינים קלאסים חטאו בקצב הטנגו, בהם סטרווינסקי, דביוסי וראוול.
ברור שגם אצלנו, בישראל הקטנה, מוכר ומושר הטנגו. נזכיר רק את טנגו כפר סבא של אלתרמן, המשלב הומור וידע אגרונומי מתקופת לימודיו בצרפת. הפרה גועה ברפת, מחלת הפה והטלפיים, מן החלב עולה ההבל, ולבה הוא משק אינטנסיבי ולוהט כאינקובטור, והכל בטנגו עמוק ומתייפח.